אמרו עלי, כתבו עלי
אוצרי אמנות אומרים על עבודתי:
"שאולה שחם היא אמנית ישראלית שלמדה עיצוב פנים. טעמה המשובח בהתאמת צבעים וצורות מאד בולט בציוריה. היא מציירת בטכניקות מגוונות ומעדיפה ליצור קולאג'. עיניה המעודנות והאלגנטיות אחראיות ליצירות המיוחדות והאלגנטיות.
בעבודתה "האי הזהוב של חלומותיי", שאולה יוצרת קומפוזיציה אורגינאלית. קומפוזיציה נעימה של צורות גאומטריות בחלל מובלטות בקו מתאר שחור. שתי דמויות נכרות האחת פרונטלית והשניה מהצד. לצבע, נראה שיש חיים משל עצמו. הוא "נשבר" על הקנבס ללא תכנון מוקדם בעקביות, ספונטניות, ואינסטינקט. הרבה גוונים של סגול, וורוד, אדום, צהב, ירוק שיוצרים אפקט דינאמי ומרומז.
שתי הדמויות, כנראה של גבר ואשה. הגבר בצד חובש כובע עם פרח. האשה פרונטלית מאד אלגנטית גם בבגוד וגם במייקאפ. הם מעוצבים ומתערבבים עם הצבע הבהיר והסגנוני. ברור כאן הטעם הטוב של שאולה בעיצוב וקומבינציה. הצבעים מושלמים זה לצד זה, מעורבבים יחד ויוצרים תערובת מרשימה. לקנבס יש כמה טקסטורות מעניינות כך שה קנבס נהפך לחומרי יותר. פרחים, קווים, נקודות ,צבע אחיד.
הקומפוזיציה נראית עם שווי משקל ומאד עשירה. בחירת הצבעים נפלאה ומתאימה בשלמות לטקסטורות המתחלפות בציור. שאולה מביעה רגשות עמוקים ומנוגדים . זה כמעט כמו חזיון קסום, אווירה כמעט חלומית, חזיון אבסטרקטי של המציאות בה אתה יכול להיות עצמך בחופשיות. הגופות מאבדים חשיבות כתוצאה מהצבעים המיוחדים של הדמויות.
יש פה התייחסות אמנותית של שאולה שהיא משנה ומציעה בצורה מודרנית ובדרך אורגינאלית. בברור, נכרת כאן ההשפעה של האבנגארד בעיקר הקוביזם. ההתרשמות של החלל, הפשטות הצורנית והשימוש בטקסטורות שונות מזכירות את פיקאסו והבארוק.
בעבודתה אנו מוצאים שני משטחים דו-מימדים, רקע שטוח עם צבעים שמתערבבים אחד בשני בלי ליצור נפח. לכן העבודה נראית ארעית, מתמוססת. תהליך המיזוג מדגיש את הרוחניות לא את הפיזיות בציור. העבודה נמצאת בין הפיגורטיביות לאבסטרקט כי הצורות האמיתיות מתחילות לאבד עקביות.
שאולה מוכיחה שהיא מצליחה לשים זה ליד ה צבעים נעימים וצורות שכוללות בתוכן משמעויות שונות וגורמות לרגשות רבים. הצופה נפעם מצרוף הצבעים המקסים והזוהר שנגרם ע"י הקנבס."
אילריה פלצ'אטי אוצרת אמנות בגלריה M.A.D.S במילנו, איטליה
"צורניות מרגשת ומלהיבה זו של שאולה שחם. צורניות, אשר מה שמנחה אותה זה הרמוניה בה הצייר מתווה את הספור. עבודותיה של שאולה הן לחישות פואטיות. עבודות שרוקדות בחלל ומתאפיינות בליטוש כרומטי ובכוחו של הסימן. עבודות שמספרות את הרגשות של הדמויות המצוירות.
האמנית, דרך הדמויות, שאני מגדיר כנשגבות, מספרות לצופה את סיפורן. סיפורים, יופיין מפתה את העין של הצופה, שרואה אותן עם עיניים חולמניות. לכן הייצוג החזותי לא צריך "לצעוק" כדי להישמע. העלילה המעודנת והשפה הנרכשת הופכות את עבודותיה ליצירות מופת. יצירות מופת חופשיות מהשפעה חיצונית, שנועדו להישאר זמן רב.
בדמויות המיוצגות יש "רגשות" נפלאים, רגשות שהופכים לאקסטזה של הנפש. המציאות בעבודות האמנית נעשית קשה לעיתים, אבל הן אינן מפחדות להראות את האמת. אנרגיה יצירתית כמנוע. אלו התכונות הבסיסיות של עבודתה של שאולה. אנרגיה שמתבטאת ע"י האמן דרך מחוות נפלאות. דרך לימוד צורנית חדשה מלאה במונחים שמבטאת רגשות"
ד"ר פרנצ'סקו סבריו רוסו מומחה לאמנות רומא, איטליה